מועמדותו של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית לשעבר והמתמודד הרפובליקני לנשיאות, מעוררת ציפיות גבוהות בקרב גורמים בכירים בישראל, לנוכח הביקורת הרבה על מדיניות החוץ הנוכחית של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בכל הקשור למלחמת 'חרבות ברזל'.
אך האם הציפיות למדיניות ממשל אוהדת יותר כלפי ישראל במידה שייבחר טראמפ בשנית לנשיא ארה"ב מוצדקות?
לאחר שבחודש פברואר האחרון כתב טראמפ בפוסט ברשת החברתית Truth Social ש"אין לתת כסף בצורת סיוע חוץ לאף מדינה אלא אם זה נעשה כהלוואה, לא רק כמתנה", קרא הנשיא לשעבר בעצרת בחירות בדרום קרוליינה לשינוי דרמטי במדיניות הסיוע הביטחוני של ארה"ב, שינוי הצפוי להשפיע באופן מהותי על יכולתה של ישראל לפעול בחופשיות במישור הבטחוני.
בעצרת בחירות שנערכה בפברואר בדרום קרוליינה קרא טראמפ לשנות את מבנה הסיוע הצבאי האמריקאי למדינות כגון ישראל ואוקראינה. על פי הצעתו, יש להעניק את הסיוע כהלוואה ולא כמענק, כך שבמידת הצורך תוכל ארה"ב לדרוש את החזרת הכספים.
"הם רוצים לתת 100 מיליארד דולר לכמה מדינות", אמר טראמפ והמשיך "תנו להם את הכסף, ואם הם יכולים להחזיר את זה, שיחזירו. אם לא – לא חייבים… אבל אם הם עוברים לצד של מדינה אחרת, הם זורקים אותנו כמו כלב. אם זה קורה אנחנו יכולים פשוט לבקש חזרה את ההלוואה…".
טראמפ אמנם לא הזכיר את ישראל במפורש, אך בראיון למגזין "טיים" בחודש אפריל, הוא לא שלל אפשרות של הגבלת הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל על מנת להפעיל לחץ מדיני על ישראל.
מה המשמעות עבור ישראל של שינוי מודל הסיוע?
שינוי מדיניות הסיוע האמריקאי עלול לפגוע ביכולתה של ישראל לקבל סיוע צבאי חיוני, במיוחד בעתות מלחמה או מתיחות ביטחונית. ישראל מסתמכת במידה רבה על הסיוע האמריקאי לפיתוח והצטיידות במערכות נשק מתקדמות, וכן לשמירה על יתרונה האיכותי מול שכנותיה.
הפיכת הסיוע להלוואות עלולה לאלץ את ישראל לצמצם את רכש הציוד הצבאי או להתפשר על איכותו, דבר שעשוי להחליש את יכולותיה הביטחוניות בטווח הארוך. בנוסף, הדבר עלול לפגוע ביחסים האסטרטגיים בין המדינות ולהגביל את חופש הפעולה של ישראל מול איומים אזוריים, מחשש שתאלץ להחזיר סכומי סיוע כדוגמת הסיוע בסכום של 26 מיליארד דולר שקיבלה ישראל במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'.